הסעיף בדוח הפנסיה שרוב החוסכים מפספסים, וכיצד הוא עשוי להשפיע על החיסכון באלפי שקלים

מרבית החוסכים בוחנים תשואות ודמי ניהול, אך בדוח הפנסיה מופיע נתון נוסף שיכול להגדיל את הצבירה או להפחית אותה: האיזון האקטוארי. מה עומד מאחורי המנגנון, מדוע קיימים פערים בין הקרנות, ומה באמת צריך לבדוק לפני שמקבלים החלטה?

כאשר בוחנים קרן פנסיה, תשומת הלב מופנית בדרך כלל לשני נתונים מרכזיים: התשואה שהקרן השיגה ודמי הניהול שהיא גובה. אלו אכן פרמטרים חשובים, אך הם אינם מספרים את התמונה המלאה.

בדוח התקופתי מופיע סעיף נוסף, שאצל חוסכים רבים עובר מתחת לרדאר: "עדכון יתרת הכספים בגין הפעלת מנגנון איזון אקטוארי".

השם אמנם נשמע טכני, אך המשמעות שלו פשוטה יחסית. מדובר בסכום שיכול להתווסף לחיסכון הפנסיוני או להיגרע ממנו, בהתאם להיקף התביעות הביטוחיות ששילמה הקרן בפועל לעומת התחזיות שעליהן התבססה.

בטווח של שנה ההשפעה עשויה להיראות שולית. לאורך תקופה ממושכת, גם פער של עשיריות האחוז עשוי להצטבר לאלפי שקלים.

קרן הפנסיה היא גם חיסכון וגם ביטוח

קרן פנסיה מקיפה אינה רק מכשיר לצבירת כסף לגיל הפרישה. היא כוללת בדרך כלל גם כיסוי למקרה של נכות או אובדן כושר עבודה, וכן כיסוי לשארים במקרה של פטירת העמית.

הכיסויים האלה פועלים על בסיס עיקרון של ערבות הדדית. כלומר, עמיתי הקרן משתתפים יחד במימון הקצבאות המשולמות לעמיתים שנפגעו ולבני משפחותיהם.

זהו הבדל מרכזי לעומת פוליסת ביטוח מסחרית רגילה. בביטוח פרטי, חברת הביטוח מקבלת פרמיה ונושאת בסיכון הביטוחי. בקרן פנסיה, הסיכון מתחלק במידה רבה בין כלל החוסכים בקרן.

חלק מהכספים המופקדים מדי חודש מיועד לצבירה הפנסיונית, וחלק אחר משמש למימון הכיסויים הביטוחיים. לאחר מכן נבדק האם העלויות הביטוחיות בפועל תאמו את ההנחות והתחזיות האקטואריות של הקרן.

כך פועל מנגנון האיזון האקטוארי

האקטוארים של הקרן מעריכים מראש כמה מקרי נכות, אובדן כושר עבודה ופטירה צפויים להתרחש בקרב אוכלוסיית העמיתים, ומה תהיה העלות הכספית של תשלום הקצבאות.

לאחר שהתקופה מסתיימת, משווים בין התחזית לבין התוצאות בפועל:

כאשר מספר התביעות או היקפן נמוכים מהצפוי, נוצר עודף אקטוארי. העודף מיוחס לעמיתי הקרן ומגדיל את יתרת החיסכון שלהם.

כאשר היקף התשלומים גבוה מהצפוי, נוצר גירעון אקטוארי. במקרה כזה מופחת סכום יחסי מהצבירה של העמיתים, כדי שהקרן תוכל לעמוד בהתחייבויותיה הביטוחיות.

חשוב להדגיש: איזון אקטוארי אינו דמי ניהול ואינו תשואה שהושגה בשוק ההון. הוא משקף את התוצאה הביטוחית והדמוגרפית של הקרן בתקופה מסוימת.

כמה כסף האיזון האקטוארי יכול להוסיף או לגרוע?

לפי ניתוח שפרסם כלכליסט ביוני 2026, קיימים פערים ניכרים בין קרנות הפנסיה המקיפות כאשר בוחנים את האיזון האקטוארי הממוצע לאורך זמן.

ההשפעה השנתית הממוצעת של האיזון האקטוארי

* אינפיניטי ומור החלו להפעיל את קרנות הפנסיה שלהן בשנת 2022, ולכן אין להן היסטוריה מלאה של 10 או 15 שנים.

** פעילות מיטב כוללת גם קרנות שנרכשו מאיילון ומהלמן אלדובי במהלך התקופה.

הנתונים מתייחסים לקרנות פנסיה מקיפות בלבד ואינם כוללים קרנות פנסיה משלימות. מקור הנתונים והחישובים: בדיקת כלכליסט. 

גם עשיריות האחוז עשויות להפוך לסכום משמעותי

הפערים בטבלה נראים קטנים, אך יש לזכור שהם משפיעים על סכומים שנצברים במשך שנים ויכולים להמשיך לצבור תשואה.

לפי החישוב שהוצג בכלכליסט, בהנחה של צבירה ממוצעת בגובה 300 אלף ש"ח במשך 15 שנים, האיזון האקטוארי של אלטשולר שחם היה מוסיף לחיסכון סכום מצטבר של כ-9,524 ש"ח. באותה הנחה, האיזון האקטוארי במנורה מבטחים היה גורע כ-7,073 ש"ח.

זהו פער של יותר מ-16 אלף ש"ח בין שני התרחישים. עם זאת, מדובר בהמחשה המבוססת על הנחות מסוימות ועל נתוני עבר, ולא בתחזית לגבי התוצאות העתידיות של הקרנות. 

מדוע קיימים פערים בין הקרנות?

האיזון האקטוארי מושפע בראש ובראשונה ממאפייני אוכלוסיית המבוטחים בקרן.

קרן שבה שיעור גבוה של חוסכים צעירים, בריאים ובעלי מקצועות שרמת הסיכון בהם נמוכה יחסית, צפויה בדרך כלל להתמודד עם פחות תביעות נכות ושארים. לעומתה, קרן שמבטחת שיעור גבוה יותר של עובדים במקצועות פיזיים או בסביבות עבודה מסוכנות עשויה לשלם יותר תביעות.

בין הגורמים שיכולים להשפיע על התוצאה:

• גיל העמיתים והתפלגותם הדמוגרפית
• סוגי העיסוקים ורמת הסיכון המקצועית
• היקף תביעות הנכות והשארים
• איכות ניהול הסיכונים ובדיקת התביעות
• שיעור המצטרפים החדשים
• רציפות ביטוחית ותקופות אכשרה
• אירועים חריגים המשפיעים על קבוצות גדולות של מבוטחים

לכן, איזון אקטוארי חיובי אינו נובע בהכרח מניהול השקעות מוצלח יותר, ואיזון שלילי אינו מעיד לבדו על כך שהקרן מנוהלת באופן לא תקין.

כיצד תקופת האכשרה משפיעה על התוצאה?

עמית שמצטרף לקרן פנסיה ללא רצף ביטוחי קודם עשוי להיות כפוף לתקופת אכשרה של חמש שנים בנוגע למצב רפואי שהיה קיים לפני ההצטרפות.

בתקופה זו, הקרן עשויה שלא לשלם קצבת נכות או שארים כאשר האירוע נובע ממחלה או ממצב רפואי קודם, בהתאם לתקנון הקרן ולנסיבות המקרה.

חלק מבתי ההשקעות קלטו בשנים האחרונות אוכלוסיות גדולות של עמיתים חדשים, בין היתר במסגרת קרנות הפנסיה הנבחרות. כתוצאה מכך, שיעור גבוה יותר מהעמיתים שלהם עשוי היה להימצא בתקופת אכשרה. מצב זה עשוי להפחית זמנית את היקף התביעות המאושרות ולתרום לעודף אקטוארי.

לכן, ביצועים חיוביים של קרן חדשה יחסית אינם בהכרח מייצגים את התוצאה שתישמר כאשר אוכלוסיית העמיתים תתבגר ותקופות האכשרה יסתיימו. 

לקרנות הגדולות יש יתרון בפיזור הסיכון

לגודל הקרן עשויה להיות משמעות במקרה של אירוע חריג.

כאשר קרן כוללת מספר גדול מאוד של עמיתים, העלות של אירוע קיצון מתחלקת על פני אוכלוסייה רחבה יותר. בקרן קטנה, מספר מוגבל של תביעות חריגות יכול להשפיע באופן משמעותי יותר על התוצאה האקטוארית הכוללת.

נציגים מחברות הביטוח טוענים כי במקרה של אירוע רב נפגעים, קרנות גדולות עשויות לספוג את ההשפעה בצורה מתונה יותר מקרנות קטנות. מנגד, בתי ההשקעות חולקים על חלק מהמודלים והתרחישים שהוצגו וטוענים כי הם מגזימים את הסיכון.

מדובר בדיון מקצועי שעדיין קיימת בו מחלוקת, ולכן אין להתייחס לתרחישים אלו כאל תחזית ודאית או כאל סיבה עצמאית לבחירת קרן.

האם כדאי לעבור קרן בגלל האיזון האקטוארי?

לא מומלץ לבחור קרן פנסיה או לעבור בין קרנות על בסיס הנתון הזה בלבד.

האיזון האקטוארי עשוי להשתנות משנה לשנה. קרן שהציגה עודף בתקופה מסוימת יכולה להציג גירעון בהמשך, ולהפך. בנוסף, פערים בדמי הניהול ובתשואות ההשקעה עשויים להיות משמעותיים יותר לאורך זמן.

בחינה מקצועית של קרן פנסיה צריכה לכלול לפחות את המרכיבים הבאים:

1. תשואות לאורך זמן
   יש להשוות מסלולים דומים וברמות סיכון דומות, ולא להסתפק בתוצאה של שנה אחת.
2. דמי ניהול
   יש לבחון גם את דמי הניהול מההפקדות וגם את דמי הניהול מהצבירה.
3. איזון אקטוארי מצטבר
   רצוי לבדוק מגמה של מספר שנים, ולא נתון נקודתי.
4. הכיסוי הביטוחי
   יש לבחון את כיסוי הנכות, השארים, גיל תום הביטוח וההתאמה למצב המשפחתי והתעסוקתי.
5. רציפות ביטוחית ותקופות אכשרה
   מעבר שאינו מבוצע כראוי עלול לפגוע בזכויות ביטוחיות קיימות.
6. איכות השירות וטיפול בתביעות
   אלו פרמטרים שקשה יותר לכמת, אך הם עשויים להיות קריטיים בעת הצורך.

היכן מוצאים את הנתון בדוח הפנסיה?

בדוח השנתי או התקופתי יש לחפש את השורה:

"עדכון יתרת הכספים בגין הפעלת מנגנון איזון אקטוארי"

סכום חיובי מצביע על תוספת לצבירה בתקופה המדווחת. סכום שלילי מצביע על הפחתה.

מומלץ שלא להסתפק בדוח של שנה אחת. ניתן לעבור על מספר דוחות רצופים ולבדוק האם מדובר באירוע חד-פעמי או במגמה מתמשכת.

כאשר קרן מציגה גירעון אקטוארי לאורך כמה שנים, כדאי לבקש מהקרן, מהיועץ הפנסיוני או מבעל הרישיון שמלווה אתכם הסבר לגבי הגורמים לכך והמשמעות האפשרית עבור החיסכון.

השורה התחתונה

האיזון האקטוארי הוא מרכיב אמיתי שמשפיע על יתרת הפנסיה, ולעיתים השפעתו המצטברת יכולה להגיע לאלפי שקלים. משום כך אין להתעלם ממנו כאשר משווים בין קרנות.

עם זאת, מדובר רק בחלק אחד ממערכת רחבה יותר. החלטה נכונה צריכה להביא בחשבון את התשואות, דמי הניהול, הכיסויים הביטוחיים, רמת השירות, מאפייני החוסך והיציבות לאורך זמן.

הגישה המקצועית אינה לחפש את הקרן שנמצאת כרגע בראש טבלה אחת, אלא לבחון איזה פתרון מספק את השילוב הטוב ביותר בין חיסכון, ביטוח, עלות וניהול סיכונים.