*הנתונים נלקחו מתוך כנס PLUS D&O 2020

עלות פוליסת דירקטורים ממוצעת בארה"ב לחברה פרטית הינה כ 25,000$. על מנת שמבטחים יאספו הון פרמיה של 100,000,000 דולר – עליהם למכור לפחות 4000 פוליסות. פרמיות אלו יכולות להימחק בקלות בארה"ב על ידי 2-3 תביעות ייצוגיות. בארה"ב (בניגוד למקומות אחרים בעולם), תחת פוליסת אחריות דירקטורים ונושאי משרה, ישנו כיסוי לתביעות כנגד החברה עצמה (COMPANY).

ישנם סוגים שונים של חברות פרטיות – למטרות רווח, שלא למטרות רווח וכיו"ב.

חשוב להבין כי תביעות מתקבלות בכל סוגי החברות הפרטיות, לפי תחום הפעילות שלהן, אין סקטור אשר מצליח "להנצל" מהטרנד המוגבר של תביעות. בארה"ב, לחברות פרטיות יש חשיפה לחוקי ני"ע אמריקאים, גם כאשר מבצעים גיוס הון פרטי, ולא רק ציבורי, לכן, פעמים רבות אנו נתקלים בחקירות רגולטוריות של רשויות ניירות הערך גם כנגד נושאי משרה ודירקטורים כמו גם כנגד החברות עצמן. חשוב להפנים כי אירועים הקורים בחברה פרטית, גם אם אינם קשורים ישירות לפעילות החברה מבחינה עסקית, עשויים להוביל לפשיטת רגל של החברה עצמה, כיוום שהם עלולים להשפיע על יותר מאדם אחד. במצבים של פשיטת רגל ישנו צורך במינוי עורכי דין נפרדים – עו"ד המייצג את האינטרסים של החברה, ועו"ד שונים אשר תפקידם לייצג כל אחד מנושאי המשרה או הדירקטורים. זאת משום שפעמים רבות מדובר במצבים בהם  אחד מהמעורבים זורק האשמות ורפש כלפי הגורמים האחרים המעורבים, בניסיון להציל את עורו.

להלן  דוגמאות –

  • תביעות Me too – אמנם ההטרדה לכאורה מבוצעת רק על ידי מנהל/נושא משרה בכיר יחיד, אולם החקירה, המוניטין שנפגע, החבויות המוטלות על כלל הדירקטוריון והמנהלים בחברה לוודא שאין סביבת עבודה המאפשרת זאת או לחילופין העלימו עין, עשויים להוביל את החברה לקריסה.
  • חיובים של רשויות שונות שלא שולמו.
  • חובות למערכת הבריאות.
  • תביעות של חבות מוצר או recall בחברות הפועלות בתעשיית הרכב.

על פי חלק מהסטטיסטיקות, הוצאות ההגנה עלו ב 30% לפחות מאלו אשר היו נהוגות לפני כ 5 שנים. הסיבות לכך הן רבות –

  • יש אינפלציה גדולה בכמות עורכי הדין, ולכן יש סבירות גבוהה יותר להיות מעורב בתביעות. יחד עם זאת המבטחים ינסו להימנע מניהול משפט, אלא יגיעו לגישור ופשרה.
  • משך הזמן התביעות – פרק הזמן להשלמת טיפול בתביעה עלה בצורה משמעותית, עורכי הדין מושכים את התנהלות התביעות, וממליצים ללקוחותיהם שלא להתפשר, על מנת להשיג פיצוי גבוה יותר, וככל שהמשפט נמשך זמן רב יותר, ההוצאות לחברות הביטוח עולות ועולות.
  • בארה"ב, הפוליסות כוללות כיסוי לפרקים רבים – אחריות דירקטורים ונושאי משרה, אחריות החברה, תביעות עובדים EPL, כיסוי למעילות ועוד, ולכן הסיכוי להפעלת הפוליסה על פי אחד הפרקים שבה הוא גבוה מאוד.
  • Social Media Influence – סביבת העבודה בארה"ב מאז ומעולם הייתה מרובת תביעות, אולם עם התגברות הרשתות החברתיות והשיתוף באינטרנט, ישנה עלייה נוספת עקב סביבה מתלהמת.
  • בחברה פרטית, ברגע שהחברה מתחילה לקרוס, מאוד מקובל שהפרסונות המעורבות מתחילות להאשים אחת את השנייה ולהתנער מאחריות, ולכן יש ניגודי עניינים רבים, המחייבים מינוי עורכי דין נפרדים.  הקושי העיקרי הינו להושיב מספר תובעים בחדר אחד ולהגיע להסכמות  בנוגע ליישוב הסכסוך.
  • חברות הביטוח עצמן, אשר חוששות מהגשת תביעות נוספות על אותו בסיס, לא ממהרות להתפשר עם התובעים, כיון שבסבירות גבוהה, אם תתקבל פשרה, מיד לאחר מכן יוגשו תביעות של תובעים נוספים בגין אותה עילה.

לדעת מרבית המשתתפים בפאנלים השונים בכנס – השוק הקשיח יימשך לפחות עוד כ 1/3 שנים נוספות עד אשר  תתחיל מגמת איזון חזרה, אולם לא יגיע שוב לתחתית כפי שהיה בעבר. הטרנדים בענף השפיעים על ביטוח בחברות פרטיות ודרכי המבטחים להתמודד עם עלייה משמעותית בכמות התביעות –

  • החיתום נעשה מעמיק ויסודי הרבה יותר – המבטחים מבקשים מידע רב ומדויק יותר משנים קודמות, מה שמחייב את הברוקרים לשתף פעולה ולספק תשובות לשאלות שהלקוחות לא נשאלו בעבר, הליך החיתום עד להגשת הצעה הופך ארוך משמעותית משהיה בעבר.
  • העלאת פרמיות  –  אינה משקפת בהכרח עליה בסיכון הספציפי של החברה כפי שהיה בעבר, אלא קשורה לטרנד הכללי של המבטחים לצמצם הפסדים כבדים. לעיתים מדובר בתיקון של תמחור שגוי שהיה נהוג במשך שנים, ולא בהעלאת פרמיה אמיתית. לעיתים חלק מהמבטחים (גם אלו שלא חוו הפסדים חיתומיים) פשוט מנצלים את הטרנד ומעתיקים את עליית המחירים.
  • העלאת השתתפויות עצמיות
  • קיצור תקופות הביטוח משנתיים או 18 חודשים ל 12 חודשים בלבד.
  • הפחתת וצמצום כיסויים – הסרת הכיסוי הביטוחי לחברה עצמה.
  • חלוקת הסיכון בין מספר מבטחיםCo-insurance
  • המנגנון שהיה שכיח בעבר Duty to defend הוחלף למנגנון של Indemnification of costs – מנגנון השיפוי גורם בהכרח לאלוקציה אגרסיבית יותר, בה המבטחים מוכנים לשאת מבחינת עלויות ההגנה בתביעות.
  • באופן אירוני, נוצר טרנד של העדפת מבוטחים שהנם high profile ומכתיבי דעה – חברות עם באז גדול סביבן לעיתים ישלמו פחות מאשר חברות לא מוכרות, על אף שהסיכון שלהן להיתבע רב יותר.
  • חברות פרטיות רוכשות יותר ויותר כיסוי SIDE A – כיסוי המיועד אך ורק לדירקטורים ולנושאי המשרה עצמם, ולא לחברה. (להזכיר – בפוליסות האמריקאיות הכיסוי הינו גם לחברה עצמה ולא רק לדירקטורים ונושאי המשרה). כיסוי זה חשוב מאוד בעיקר במצב של פשיטת רגל של החברה, כאשר היא לא יכולה לשפות את הדירקטור או נושא המשרה, וגבול האחריות איננו מספק. הבעיה היא שתמחור של SIDE A נמוך מאוד עדיין בחברה פרטית, וכל תביעה אשר מפעילה פוליסה זו מוחקת פרמיה של אינספור חברות שקנו ביטוח זה.
ביטוח דירקטורים בשנת 2020

5 / 5. 1